החלטה
1.התביעה דנן הוגשה על ידי אלמנתו של המנוח דני אסתרין, אשר נפטר ביום 16.8.2004 (להלן – המנוח), בטענה לזכאות לפיצויי פיטורים בגין עבודת המנוח, במעמדה כשאירה של המנוח (סע' 4.2 לכתב התביעה).
2.בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי לכל היותר, אם קיימת כלל זכאות לפיצויי פיטורים בנסיבות סיום עבודתו של המנוח, הרי שזכות זו קיימת לעיזבון ולא לשאירים, שכן המנוח סיים עבודתו בטרם מועד פטירתו.
3.בדיון המוקדם הודיע ב"כ התובעת כי בכוונתו להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, באופן שעיזבון המנוח יוסף כתובע נוסף בתיק. בעקבות הדיון אכן הוגשה בקשה כאמור והיא זו העומדת בפני כעת.
4.בבקשתה, טוענת התובעת כי היא עומדת על טענתה שהמנוח עבד עד ליום פטירתו ולכן הזכות לפיצויי הפיטורים קמה לשאיריו. לטענתה, היא מבקשת להוסיף במסגרת כתב התביעה המתוקן, טענה חלופית ולפיה, ככל שבית הדין יקבע כי המנוח סיים עבודתו בטרם נפטר, הרי שבעת סיום עבודתו זכאי היה לפיצויי פיטורים, מחמת נסיבות סיום העבודה, שנכפו עליו בשל מצבו הבריאותי, ואחרי מותו, חייבת הנתבעת בתשלום פיצויי הפיטורים לעזבונו.
5.הנתבעת התנגדה לבקשה, כאשר טענתה העיקרית הינה שמדובר למעשה בכתב תביעה חדש בעילה אחרת, שכן תביעתו של העיזבון שונה מהותית מתביעת השאירים. הנתבעת הפנתה לכך, שמאחר והמנוח חדל לעבוד בחודש מאי 2004, הרי שהבקשה לתיקון התביעה בדרך של הוספת העיזבון כתובע, מוגשת למעשה זמן רב לאחר חלוף תקופת ההתיישנות להגשת התביעה בשם העיזבון ויש בכך כדי להצדיק דחיית הבקשה.
6.לאחר עיון בבקשה, בתשובה לה ובתגובת המבקשת לתשובת הנתבעת, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות, כפי שאפרט להלן.
7.כאשר מתבקש תיקון כתב טענות, ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית הדין: הראשונה - האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון והשניה, האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול, שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.
8.במקרה הנדון, התביעה הוגשה ביום 10.4.11, כך שבמועד הגשתה טרם התיישנה לכאורה תביעת העיזבון לפיצויי פיטורין. יחד עם זאת, נכון לאותו מועד טרם הגיש העיזבון תביעתו כלל. הבקשה שבפני הינה אפוא הפעם הראשונה בה מגיש העיזבון את תביעתו כנגד הנתבעת, והדבר נעשה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות.
9.מכאן, שקבלת הבקשה תאפשר לעיזבון להתגבר על טענת ההתיישנות בלא להוכיח כי התקיימו העילות הקבועות לכך בדין. וראה:
"לפיכך אם מבקש בעל דין להעלות, על דרך של תיקון כתב התביעה, עילה שהתישנה, תידחה הבקשה, שהרי לו הגיש תובענה אחרת חדשה, היא היתה נדחית מטעם זה, ולא מן המידה הוא להרשות לתובע קבלת יתרון בלתי נאות על-ידי הוספת עילה שהתישנה, אשר מועד הגשתה ייוחס אחורנית למועד הגשת כתב התביעה המקורי"
ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' זייד, פ"ד לח (4) 126 בעמ' 131.
10.טענות התובעת, בתגובתה לתשובה, ולפיהן, קיימות נסיבות המאפשרות לעיזבון להתגבר על טענת ההתיישנות, יכולות להישמע במסגרת תביעת העיזבון, אשר תוגש בנפרד. כאמור, לו ניתן היה לתובעת לתקן את תביעתה דנן בדרך של הוספת העיזבון כנתבע, לא היתה נדרשת כלל להוכיח טענות אלו, נוכח מועד הגשת התביעה, שהוא הרלוונטי לצורך בחינת טענת ההתיישנות.
11.יתרה מכך, התובעת לא הניחה דעתי כי צירוף העיזבון ייעל את ההליך, באופן שתועמד הפלוגתא האמיתית לדיון. לא ברור מהבקשה הכיצד העיזבון והשאירים יכולים לתבוע בצוותא חדא, כאשר אין מדובר בהכרח באותם אנשים (השאירים והנהנים מהעזבון). אף לכאורה קיימת יריבות בין העיזבון לשאירים, שכן לכל אחד מהם טענות עובדתיות אחרות בתכלית להוכחת זכאותו, ובעיקר בשאלת מועד סיום עבודתו של המנוח, שהיא שאלה יסודית בהליך דנן.
12.לבסוף, לא ברור כלל האם התובעת מוסמכת לבקש את שביקשה בשם העיזבון, שכן לפי ייפוי הכוח שהוגש במצורף לכתב התביעה במקור, התובעת היא זו שייפתה את כוחו של בא כוחה לפעול בשמה ואילו לכתב התביעה המתוקן, שהגשתו התבקשה, לא צורף כל ייפוי כוח מטעם העיזבון. ברי שגם אם התובעת היא בגדר נהנית מהעיזבון, הרי שאין בינה לבינו זהות. אף מטעם זה לא ניתן לצרף את העיזבון כתובע נוסף.
13.אשר על כן, אין בידי להיעתר לבקשה והיא נדחית. התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בגין בקשה זו בסך 1,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.
14.התובעת רשאית להגיש בקשה למתן רשות ערעור על החלטה זו, בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 15 ימים ממועד קבלת ההחלטה.
15.על התובעת להודיע בתוך 14 ימים כיצד היא מבקשת להמשיך בהליך, שכן כאמור בהחלטה מיום 9.1.12, על התובעת להודיע האם היא השאירה היחידה של המנוח, שמא קיימים שאירים נוספים שצירופם לתביעה מתחייב.
16.עיון בחלוף המועד.
ניתנה היום, ל' סיון תשע"ב, 20 יוני 2012, בהעדר הצדדים.